המחצית הראשונה של 2021 בישראל הייתה סוערת ורווית אירועים שהשפיעו על השווקים ועל אסטרטגיית ההשקעות. שני האירועים המרכזיים בחציון זה היו הקמתה של הממשלה החדשה וסיום החל"ת ופתיחת המשק. שני האירועים הם אירועים חיוביים לכלכלה. הקמת הממשלה לאחר סבבים חוזרים של בחירות היא בשורה טובה וכעת יש ממשלה עובדת שמתחילה לקדם מהלכים שהמתינו זמן רב. המבחן הגדול של הממשלה הוא העברת התקציב, וככל שהוא לא יעבור, נגרר לסבב חדש של בחירות שיהיה מכה לכלכלה. גם סיום החל"ת ופתיחת המשק מבשרים על חזרה לשגרה. אמנם לא מדובר עדיין בשגרה מלאה, שכן לבידודים יש מחיר כלכלי שמשפיע על הפריון וישנן הגבלות על ענפים שונים, אך עם זאת, נראה כי החיסונים משיגים את המטרה - מורידים את ההסתברות לחזרת הסגרים ומאפשרים את מדיניות החיים לצד המגפה, שננקטת במקומות שונים בעולם. 

את שנת 2020 אפשר לסכם במילה אחת – קורונה... וזאת למרות שהתרחשו עוד לא מעט דברים כמו, למשל, המשבר הפוליטי בישראל שהולך ומחריף משנת 2018 והבחירות בארה"ב שהביאו לסיום דרכו של הנשיא הכי צבעוני בארה"ב. אין זה מפתיע, אם כן, כי בוובינר מגמות השקעה עיקריות ב-2021, שקיימנו לפני כשבוע, עסקנו רבות בהשפעות הקורונה וכיצד תראה 2021 שמתחילה כאשר המגיפה עדיין איתנו, על אף החיסון.  למי מכם שאינו מעוניין לצפות בסרטון המלא, להלן עיקרי הדברים.

חגיגת חגי תשרי עם המשפחה הגרעינית בלבד והגבלות התנועה במיוחד בתקופה זו של השנה היו חוויה סוריאליסטית לכולנו. אנו מקווים כי הצלחת להוציא את המיטב מהמצב המאתגר. התמודדות של מדינת ישראל עם הווירוס מורכבת וברור כעת שלא מדובר בבעיה קצרת טווח כמו שקיווינו בהתחלה. אנו ממשיכים להשגיח על תיקי ההשקעות מבחינת הרכבם ופרופיל הסיכון. למרות שאנו ניצבים לפני תקופה כלכלית קשה, אנו מאמינים שלא צפויה פאניקה נוספת בשווקים בדומה למה שראינו במרץ 2020.

בסקירת הרבעון השלישי של 2020 תמצאו את התייחסות לשוקי ההון המקומיים והגלובליים נכון להיום ומה התחזיות לעתיד, כולל התייחסות לבחירות הקרובות בארה"ב, תיקי השקעות בר קיימא (ESG) ועדכונים מעניינים נוספים.

המציאות בה אנו חיים כיום הינה מאתגרת ומורכבת בלשון המעטה. בסקירה החצי שנתית שלפניך נביא בתמציתיות את נקודת המבט שלנו על המצב הנוכחי. בעודי כותב שורות אלו, הקורונה פגעה ברבים מחבריי. לא משנה כמה פעמים שמענו על אנשים שחלו בקורונה, על ההידבקויות הא-סימפטומטיות, או על מספר הנדבקים במדינות השונות, עוצמת הדאגה עולה פי עשרות מונים ברגע ששומעים ממקור ראשון על עוצמת הווירוס, או כאשר אדם קרוב מאושפז בבי"ח בגלל הווירוס וכבר לא מדובר רק בנתונים סטטיסטיים, גדולים ככל שיהיו, ברחבי העולם.

כשחברה מגייסת אג"ח היא למעשה לווה כסף מהציבור שיאפשר לה לממן את הפעילות העסקית שלה ולייצר תשואה לבעלי המניות. הנחת היסוד של כולנו הינה שההלוואה תוחזר, גם אם המצב העסקי יורע והתשואה לבעלי המניות תרד. למרות השאיפה שכל החברות בשוק יחזירו את החוב דרך תזרים המזומנים המתקבל מהפעילות העסקית שלהן, המצב בפועל אינו כך ורוב החברות נוהגות לגלגל את החוב, כלומר לגייס חוב חדש בריבית שתאפשר רווחיות לחברה ("מיחזור חוב"). מתחילת השנה, בעקבות משבר הקורונה, ראינו ירידה בשערי אגרות החוב בארץ. הירידה נבעה ממספר סיבות, כמו למשל, חוסר נזילות בשוק אג"ח החברות בארץ, אך חלק ניכר מהירידות נובע גם מהחשש שהחברות לא יצליחו למחזר את החוב. החשש של המשקיעים נראה סביר מכיוון שיש ירידה ברמת הפעילות הכלכלית והיכולת של חברות לייצר תזרים מזומנים כבעבר צפויה להיפגע. חשש זה מתבטא במרווח האשראי בו חברה מגייסת חוב.