בועת הדוט.קום ותנופת ה-AI - מה אפשר ללמוד מקווי הדמיון בין שני המקרים?

מהפיכת ה-AI היא מהפיכה טכנולוגית שתשנה את העולם ואין מי שחולק על כך. היא תשנה את אופן עיבוד וצריכת המידע, תייעל תהליכים ותשפיע על שוק התעסוקה כולו. הטכנולוגיה תצעיד את העולם קדימה והחברות הנמצאות במרוץ לביסוס שליטתן בתחום, מגייסות כרגע סכומי עתק והציפיות - בשמיים.

אך בואו נחזור כרבע מאה אחורה: רגע לפני שהתפוצץ משבר הדוט.קום. גם אז, החברות הגדולות בשוק ניסו לגייס סכומי עתק על מנת להביא את הבשורות הטכנולוגיות לעולם, אך בהדרגה החלו ספקות ו"הבועה" שנוצרה התפוצצה. משבר הדוט-קום שפקד את שוק ההון במרץ 2000, החל בירידה היסטורית ביום אחד של 10% במדד הנאסד"ק 100 ובירידה של כ-75% במהלך כל התקופה. התיקון ארך כ-7 שנים עבור מדד ה-S&P500 וכ-15 שנים עבור מדד הנאסד"ק 100, עד שחזרו לרמתם ערב המשבר. במהלך תקופה זו חברות נמחקו, חלומות התנפצו ופנסיות רבות נפגעו.

התנופה בעולם ה-AI מורגשת מאוד בכל התחומים: חברות ציבוריות מפרסמות הודעות על כך שהחלו לפתח יישומי AI והשוק מגיב בהתלהבות. אלא שישנם גם ספקות - עד כמה באמת יהיו יישומים אלה מרחיקי לכת והאם אנו מצויים כיום במצב בו פוטנציאל ה-AI מתומחר כבר במלואו בשוק ומתפתחת "בועת מחירים" בתחום. נשאלת השאלה, האם המחירים כיום אכן משקפים את השווי הכלכלי האמיתי של החברות.

אחת הדרכים לבדוק האם אכן נוצרת כעת "בועת מחירים" היא לחפש אירועים דומים בעבר, כיון שלהיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה. ולכן, עולה השאלה - מה ניתן ללמוד מהתפתחות משבר הדוט.קום דאז, כדי להבין האם גם ה-AI כיום הינו "בועה" שבמוקדם או במאוחר תתפוצץ בעוצמה?

סביבה מאקרו כלכלית - נרגעים מהאינפלציה

שנות ה-90 שקדמו להתפוצצות בועת הדוט.קום התאפיינו בעיקר בהתמתנות לאחר עשור של תנודתיות משמעותית באינפלציה. בעשור זה עליות המחירים נרגעו, בין היתר, בשל שינויים טכנולוגיים שהוזילו את עלויות הייצור והגלובליזציה שפתחה שווקים רבים לתחרות ותמכה בירידה במחירים. גם שיעור הריבית, שהגיע כמעט ל-10% בתחילת שנות ה-90, ירד לכ-3% והתייצב על רמה של כ-5% במהלך החציון השני של העשור.

אם נשווה את העשור שבין 2010-2020 להיום, נראה שעשור זה התאפיין באינפלציה אפסית שלוותה בהתקדמות טכנולוגית, גלובליזציה וירידה בקצב הילודה. כל זה היה נכון עד למגפת הקורונה, שהובילה להתפרצות אינפלציונית ולגל של העלאת ריביות בעקבותיה.

מגמה בשוק, מכפילים וטכנולוגיה

אל משבר הדוט.קום הגענו לאחר חמש שנים של תשואות דו ספרתיות גבוהות במדדים המובילים בשוק ההון האמריקאי. גם כיום, אנו נמצאים במגמה של תשואות חיוביות דו ספרתיות, רובן מהעשור האחרון. בשנת 2000, משקל חברות הטכנולוגיה במדד ה-S&P500 היה 33%, כלומר, פי שלוש מכפי שהיה 5 שנים קודם לכן. באופן דומה, כיום עומד משקל חברות הטכנולוגיה במדד על 35%. גם מכפיל הרווח של מדד ה-S&P500 במרץ 2000 היה 27, בדומה למכפיל הקיים כיום.

בין החברות המובילות ב-S&P500 ב-1999 היו מיקרוספט, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, אינטל ואורקל. כיום, כל החברות המובילות את מדד ה-S&P500 - אנבידיה, גוגל (אלפאבית), מייקרוסופט, ברודקום, מטא ואמזון - הן בעלות אוריינטציה לתחום ה-AI ולכולן מוצר כלשהו הקשור לתחום.

בהקשר זה כדאי לציין את אינדיקטור "מכפיל שילר"- הידוע גם כ-CAPE -Cyclically Adjusted Price-to-Earnings ratio. אינדיקטור זה משווה את מחירו הנוכחי של מדד מניות (לרוב, מדד ה-S&P500) לרווח הממוצע של החברות במדד בעשר השנים האחרונות, תוך התאמת הרווחים לאינפלציה. האינדיקטור מספק תמונה יציבה של תמחור השוק לאורך זמן. בדיקה של מכפיל שילר כיום מראה שהוא נמצא ברמה דומה לזו בה היה ערב פיצוץ בועת הדוט.קום בשנות ה-90.

הקמת תשתיות

המרוץ אחר הקמת מתחמי דאטה סנטר הוא בלתי פוסק עד כדי כך שהגיע גם לחלל. ג'ף בזוס ואיילון מאסק כבר הכריזו על רצונם להקים דאטה סנטר בחלל בעשורים הקרובים. גם אמזון הרחיבה חלק גדול מפעילותה לתחום חוות השרתים וחברות נדל"ן מניב שונות החליטו להיחשף למתקני דאטה סנטר. באופן דומה, גם בשנות ה-90 בוצעו השקעות מסיביות בבניית תשתיות לאספקת אינטרנט ולהגדלת רוחב פס, עד כדי כך שהוקמו תשתיות ברמה שעלתה על הביקוש באותה עת.

דוחות כספיים והחלפות הידיים

תהליך נוסף  שתורם לתחושה שאנו שוב במצב של "בועה", הוא העברות הכספים בין החברות הגדולות בתחום ה-AI. חברות הטכנולוגיות הגדולות הוציאו סכומי עתק לצורך השקעות הוניות (CAPEX) בתחום ה-AI, אלא שבפועל, הן מבצעות עסקאות בעיקר זו עם זו ונוצר מעגל שמזין את עצמו. כך למשל, כל החברות קונות שבבים מאנבידיה, שמתחייבת מצידה, למכור אותם לאותן החברות עצמן.

באופן דומה, בשנות ה-90, הייתה אינטל החברה בעלת נתח השוק הגדול ביותר, בעלת צמיחה גבוהה בהכנסות ורווח שולי גדול ביחס לתחום, וכל התעשייה "חיזרה" אחריה כדי לרכוש שבבים. באותה עת, סיסקו, מכרה "ברזלים" - ציוד לתשתיות אינטרנט, נתבים ומתגי רשת, בדומה לברודקום כיום. בעקבות הביקוש האדיר שנבע מהשקעות הענק של  חברות האינטרנט, הציגה סיסקו צמיחה אקספוננציאלית בהכנסותיה. השוק לא נשאר אדיש וסיסקו הגיעה באותה תקופה למכפיל של 170!

במקביל, אמריקה אונליין הייתה בין המובילות בתחום מנועי החיפוש באינטרנט סגור.
לחברה לא היה מודל עסקי חזק וההכנסות לא תורגמו לרווחים. בשל כך לא עמדה בקצב ההתקדמות הטכנולוגית והתקשתה "להשאיר את הראש מעל המים" ללא רווחים בתקופת מיתון. גם כיום ישנן לא מעט חברות ומנועי AI כמו OPEN AI (מייקרוסופט מחזיקה 32% מהחברה), דרך קלוד, ג'ימיני, פרפלקסטי, גרוק, דיפסיק, ועוד, וברור כבר כעת שלא כולן ישרדו לאורך השנים.

לזכות החברות היום חשוב לזקוף את "כרית המזומנים" הגדולה שברשותן והעובדה שחברות כמו גוגל, מטא ואפל לא ייעלמו במידה וה-AI יפגע. עם זאת, OPEN AI היא השם הלוהט בתעשייה, וגם היא "שורפת", על פי ההערכות, מיליארדי דולרים כל שנה וצופה להמשיך זאת בשנים הקרובות.

חשוב להבין, האינטרנט, מושא בועת הדוט.קום, הוא כלי שקשה היום לדמיין את העולם בלעדיו. החשש אינו שה-AI יעלם מעולמנו, אלא שהציבור מתמחר כיום את המוצר בשיא פיתוחו. בשנות ה-90, התלהבות המשקיעים, הצמיחה בהכנסות (אך לא ברווחים) והערכות השוק לגבי השלב בו נמצא האינטרנט, הקדימו את זמנם. כך נוצרה בועת הדוט.קום. השוק האמין שקצב הצמיחה ימשך ותמחר את החברות במכפילים  גבוהים מאוד, דבר שיצר  בהמשך את הירידה הגדולה.

בדומה לבועת הדוט קום, ייתכן שנוצרת "בועה" נוספת ש"מתנפחת" בימים אלו וקשה להתעלם מנקודות הדמיון בין שתי התקופות. בעולם שבו 7-8 חברות גדולות הובילו במשך שנתיים את העלייה במדדים בארה"ב, נשאר רק לדמיין מה יקרה אם, חלילה, חברות אלה יעשו את התנועה ההפוכה.

אז מה עושים?

משבר הדוט.קום בשנות התשעים לימד את המשקיעים שיעור חשוב בפיזור סיכונים. באותה תקופה, נהנה שוק האג"ח ממשבר מרווחי הון בזמן ששוק המניות התרסק.

לאור לקחי העבר, אנו מקפידים כיום על פיזור במרכיב המניות בתיקי ההשקעות בעיקר באמצעות השקעות במגוון תחומים: סקטורים שונים בתעשייה, כמו מתכות ובריאות, סחורות, וכן מטבעות ושווקים גיאוגרפיים בעולם שחשופים פחות לטכנולוגית ה-AI.

סקירה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי, מס או חשבונאי, או המלצה להשקעה, או הצעה לרכישת או מכירת מוצרים פיננסיים מכל סוג שהוא ואינה מביאה בחשבון את הנתונים והצרכים הייחודיים של המשקיע הספציפי. על אף שנעשו מאמצים סבירים בהכנת סקירה זו, היא מתבססת על מקורות הנחשבים למהימנים, משקפת את הדעות המובעות בה נכון למועד כתיבתה וכפופה לשינויים בכל עת. ללא הודעה מוקדמת, שירותי ניהול ההון של פיוניר או כל גוף אחר מקבוצת פיוניר העולמית אינם נותנים ערובה כלשהי לגבי שלמות ודיוק המידע ולא יישאו בכל אחריות לכל נזק או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל. לכותבים ולחברה עשוי להיות ניגוד עניינים ביחס למידע המתפרסם בסקירה זו.