הופעת אורח של שמואל בן אריה, מנהל מחלקת מחקר שוק מקומי, בגלובס

בסוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20 נולד מכשיר פיננסי חדש: מוצר מובנה. המוצר נוצר כמענה למשקיעים שלא רצו להסתפק בריביות הנמוכות ששררו באותה תקופה במשק והיו מוכנים להגדיל את הסיכון על מנת להרוויח מעט יותר. בתי ההשקעות והבנקים החלו להציע מוצרים אלה ומרבית המשקיעים היו מרוצים הודות לפוטנציאל הרווח שהיה טמון בהם והעובדה שלרוב סכום הקרן היה מובטח. עם זאת, חשוב לזכור כי מוצרים מובנים נחשבים מוצרים בסיכון מיוחד וכי הם עלולים להפוך למלכודת דבש. סביבת ריבית נמוכה עלולה לדחוף משקיעים רבים לחיפוש אחר תשואה גבוהה יותר. חיפוש זה גורר אחריו באופן טבעי את הגדלת הסיכון בתיק – וזוהי המלכודת העיקרית ממנה חשוב להיזהר. לפניכם מספר מלכודות דבש אשר עלולות לגרום נזק פיננסי כבד למשקיעים.

בכל פעם שהמצב הביטחוני בישראל עולה לכותרות אני מקבל אין סוף שיחות טלפון ממשקיעים מודאגים אשר שואלים אותי האם למכור את תיק ההשקעות לקראת המלחמה הקרבה.על מנת לענות על שאלה זו אנסה לבחון את התרחשויות העבר וכיצד הושפעו השווקים כתוצאה מאירועים ביטחוניים מול השפעת הערפל המקרו כלכלי האופף את העולם.

ברבעון האחרון ליותר מ-60 דוחות כספיים התווספה הערת "עסק חי" של רואי החשבון של החברות, המעידה על קושי בפירעון חובותיהן. מדובר על קצת פחות מ-10% מהחברות הנסחרות בבורסה בת"א. החברות במועדון המפוקפק נושאות על גבן חוב אג"ח בהיקף של כ-5 מיליארד שקל לציבור. חלק משמעותי מהחוב הבעייתי מתרכז בשלוש חברות השקעה: אי.די.בי אחזקות של נוחי דנקנר(1.8 מיליארד שקל), אמפל של יוסי מימן (930 מיליון שקל) ודלק נדל"ן של יצחק תשובה (750 מיליון שקל, לאחר הסדר חוב שכלל "תספורת" של 65%). טייקון נוסף בדימוס, אילן בן דב, "אחראי" לחוב של כ-600 מיליון שקל בשתי חברות הנושאות הערת "עסק חי" - טאו וסאני. להוציא אי.די.בי., כולם חברות שהשוק כבר מודע ומקבל את הסדר החוב שהתגבש ומתגבש.

מתחילת החודש חזר האפיק הקונצרני למרכז הבמה והוא מושך אליו את מרבית תשומת הלב בקרב המשקיעים. מסיבה זו החלטתי לעשות קצת סדר בשוק אג"ח החברות הישראלי. נתחיל בהגדרה הבסיסית: אג"ח חברות, או בשמו הנפוץ יותר איגרת חוב קונצרנית )Corporate bond(, מונפק על ידי החברה כתחליף ללקיחת הלוואה מהבנק. למעשה ניתן לראות באג"ח קונצרני סוג של הלוואה סחירה )שבניגוד להלוואה "רגילה" מהבנק, ניתן למכור ולקנות(, אותה "מלווה" רוכש האג"ח לחברה תמורת ריבית )קופון(. הרווח למשקיע יכול להגיע משני מקורות, הראשון – הריבית, השני – רווחי הון הנוצרים מפערי המחיר בין מחיר הקנייה למחיר המכירה של איגרת החוב.