+972-9-9611-300

 בלוג

סקירות. מאמרים. דעות.

הפקקים כמשל: כלכלת ישראל עברה את הקורונה בצורה טובה, אך נותרה עם הבעיות

הפקקים כמשל: כלכלת ישראל עברה את הקורונה בצורה טובה, אך נותרה עם הבעיות

סיכום הרבעון הראשון של 2021 בשוק ההון הישראלי

סיכום הרבעון הראשון של 2021 מגיע ממש לאחר חג הפסח, בו עם ישראל ניסה לשים את הקורונה מאחוריו, יצא מהבית בהמוניו ונתקע בפקקים שחזרו במלוא העוז. אין מתאים מהפקקים בשביל להמחיש את המצב שבו ישראל נמצאת כיום: מאניה-דיפרסיה. מצד אחד, ישראל סוחבת בעיות לא פשוטות, אך מצד שני דווקא במקומות שנראים שליליים נמצאות ההזדמנויות. אפשר להסתכל על הפקקים כעל בעיית תשתיות קשה שמכבידה על הכלכלה, וזה נכון. ואפשר גם להסתכל על העומסים בחג ולומר: איזה זינוק בצריכה ובביקוש לעובדים נמצא לפנינו, וגם זה נכון. אז איך נכון להתנהל בתוך המאניה-דיפרסיה, והיכן נמצאות ההזדמנויות? 

צפו בהקלטת הוובינר המלא שקיימנו בנושא ב-6.4.21

 

ישראל והקורונה

שלושת המגזרים החזקים במשק הישראלי: ההייטק, הפיננסים והנדל"ן, עבדו כמעט באופן רגיל בתקופת המשבר, דבר שמיתן את הפגיעה שספגה כלכלת ישראל ביחס לכלכלות העולם. על אף שיחס החוב-תוצר עלה ל-73%, ביחס למדינות מפותחות אחרות כמו יפן, ארה"ב ואיטליה בהן הוא נמצא בשיעור של מעל ל-100%, ישראל נמצאת במקום טוב. עם זאת, חשוב לציין שהצמיחה בישראל ב-2020 הייתה שלילית (עמדה על 2.4%-), וזה לכשעצמו אירוע משמעותי. ישראל עברה בעבר משברים ותקופות קשות: מלחמת יום כיפור, פיצוץ בועת הדוט-קום, משבר הסאב-פריים אך מעולם הצמיחה בישראל לא הייתה שלילית. 

מה יהיה עם החוב?

השיעור הגבוה של החוב ימשיך ללוות אותנו בעשור הקרוב. נכון שביחס לעולם מצבינו טוב, אבל אסור לשכוח שב-15 השנים האחרונות הייתה מטרה להוריד את יחס החוב-תוצר מתחת ל-60%, ובשנת קורונה אחת נמחקה עבודה קשה של שנים. בתור מדינה שהייתה רגילה להתנהל ביחס חוב-תוצר נמוך, השאלה הגדולה היא האם ישראל תדע להתנהל נכון במצב החדש, להפחית את החוב ולא לצאת משליטה ולהיכנס לסחרחורת? להערכתנו, אחת ההתמודדויות עם הצורך להקטין את החוב תעשה בדרך של העלאת מיסים. אילו מיסים? את זאת נדע לאחר שתוקם הממשלה החדשה.

שוק התעסוקה

ביוני יסתיים החל"ת בתשלום במשק וזה יקרה בתזמון מצוין. יולי ואוגוסט הם חודשים חזקים לכלכלה הישראלית, בהם עם ישראל יוצא לחופשות, להופעות ולבילויים. השנה, חשוב לציין, כל עם ישראל יבלה פה והחופשות בחו"ל יהיו זניחות. דבר זה מגדיל את הביקוש לעובדים לא מיומנים, בדיוק עם שחרור המשק.

יציבות שלטונית

חוסר היציבות השלטונית פוגע בכלכלה ברבדים רבים, מהעדר תקציב ועד קיפאון ברפורמות. כך למשל היעדרו של שר תקשורת מוביל לקיפאון בהתפתחות תשתיות התקשורת בישראל, נושא שהולך להיות עקב אכילס של הכלכלה בעשור הבא, בדיוק כמו שהתחבורה הייתה עקב אכילס של הכלכלה בעשור הקודם. אי היציבות הפוליטית ניכרת גם ביחס כלפינו מצד העולם שכרגע עומד מהצד ומגחך, אבל יציאה למערכות בחירות נוספות כתוצאה מחוסר יכולת להקים ממשלה, תתבטא גם בחשש להשקיע בשוק המקומי. אם תקום ממשלה בישראל אשר תיתפס כממשלה יציבה שיכולה להעביר תקציב, הדבר ישפיע לטובה על שוק ההון המקומי, אולם תרחיש זה הינו כרגע בגדר הפתעה.

שקל/דולר ואינפלציה

ישנם לא מעט גורמים שתומכים בהתחזקות השקל ובהם תעשיית ההייטק שמזרימה דולרים לישראל, גיוסי חוב של המדינה בדולר שמומרים למטבע מקומי וגידול בייצוא הגז. מצד שני, יש גורמים שפועלים לטובת התחזקות הדולר: התאוששות חזקה של הכלכלה בארה"ב בעקבות מבצע החיסונים של ביידן והתגברות ההתערבות של בנק ישראל בשווקים. להערכתנו, הגורמים שתומכים בהתחזקות השקל חזקים יותר ומגמת התחזקות שלו תימשך. מבחינת הציפיה לאינפלציה, די ברור שתהיה אינפלציה והשוק כבר מתמחר אותה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. להערכתנו, האינפלציה בשוק הישראלי תהיה נמוכה משיעור האינפלציה בארה"ב, זאת כיוון שלארה"ב יש אינטרס באינפלציה שתשחוק את חובותיה.

תיקי ההשקעות בפיוניר

אנחנו מאמינים שזהו הזמן לשמור על נזילות גבוהה בתיקי ההשקעות, כי ההזדמנויות בשווקים שיוצאים לאיטם מהמשבר עוד לפנינו. הגדלת הנזילות בתיקי ההשקעות המנוהלים נעשית על חשבון רכיב אג"ח החברות, בו, להערכתנו, אין הרבה "בשר" לאחר העליות בסוף 2020 ובתחילת 2021. אנו בפיוניר הגדלנו את החשיפה למניות בתיקים המנוהלים השקליים מ-70% ל-85% מההקצאה המירבית  האפשרית, כאשר למעלה ממחציתה  בארה"ב ובסין. מבחינת הסקטורים בשוק הישראלי אנו סבורים שלסקטור הבנקאות, שהוא ראי של הכלכלה המקומית, יש עוד הרבה לאן לעלות.    

צפו בהקלטת הוובינר המלא שקיימנו בנושא ב-6.4.21


פיוניר תכנון פיננסי (92) בע"מ הינה בעלת רישיון לניהול תיקי השקעות ועוסקת גם בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות. האמור אינו מהווה תחליף לשיווק ו/או ניהול השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. יש להתייחס לדעות המובעות בסקירה זו כדעות הנוגעות למצב השוק לטווח הקצר ולצורכי מידע כללי בלבד. לפיכך, דעות אלו עשויות להתעדכן ולהשתנות בתכיפות, הן אינדיקטיביות בלבד ואין להסתמך עליהן.

סקירה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי, מס או חשבונאי, או המלצה להשקעה, או הצעה לרכישת או מכירת מוצרים פיננסיים מכל סוג שהוא ואינה מביאה בחשבון את הנתונים והצרכים הייחודיים של המשקיע הספציפי.

על אף שנעשו מאמצים סבירים בהכנת סקירה זו, היא מתבססת על מקורות הנחשבים למהימנים, משקפת את הדעות המובעות בה נכון למועד כתיבתה וכפופה לשינויים בכל עת. ללא הודעה מוקדמת, שירותי ניהול ההון של פיוניר או כל גוף אחר מקבוצת פיוניר העולמית אינם נותנים ערובה כלשהי לגבי שלמות ודיוק המידע ולא יישאו בכל אחריות לכל נזק או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל. לכותבים ולחברה עשוי להיות ניגוד עניינים ביחס למידע המתפרסם בסקירה זו.

על הכותב/ת

שמואל בן אריה

שמואל בן אריה

מנהל השקעות ראשי ישראל חבר בוועדת ההשקעות

שמואל בן אריה הצטרף לפיוניר בשנת 2009 כמתכנן פיננסי ותוך זמן קצר, לאור כישורי האנליזה הגבוהים שלו, הפך למנהל מחלקת מחקר שוק מקומי (ישראל).

כיום משמש שמאול במגוון תפקידים ובראשם מנהל ההשקעות הראשי לשוק המקומי. בנוסף, מנהל שמואל את מחלקת שירות ניהול הון שקלי, המספקת ללקוחותינו הישראליים פתרונות הוליסטיים מקומיים המבוססים על עקרונות הפיזור והקצאת הנכסים, וכמו כן חבר בוועדת ההשקעות של פיוניר.

בעבר שימש שמואל כספקולנט בשוק האנרגיה ועסק בעיקר בעסקאות קניה ומכירה של חוזים עתידיים של נפט וגז.

לשמואל B.A בניהול וכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, MBA במנהל עסקים, עם התמחות במימון, מהאוניברסיטה העברית בירושלים והינו משווק השקעות מורשה מטעם הרשות לניירות ערך.

מידי חודש מפרסם שמואל סיכום חודשי בנוגע לשוק ההון הישראלי ומאמרים נוספים, חלקם אף רואים אור בעיתונות הכלכלית.

צור קשר
טלפון (בישראל): 972-9-9611303+
נייד (בישראל): 972-50-2919991+

  • This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

השאירו תגובה

אתה מגיב כאורח.