+972-9-9611-300

 בלוג

סקירות. מאמרים. דעות.

שוקי ההון 2019: סיכום שנתי

שוקי ההון 2019: סיכום שנתי

סיכום 2019 ותחזיות 2020

שנת 2019 הייתה שנה שבה תעשיית ניהול ההון והקצאת הנכסים המסורתית, שאנו חלק ממנה, זכתה בהזדמנות להוכיח את עצמה. ספקנים רבים ישבו מהצד ושמרו על כספם וכך פספסו את השנה עם התשואה הטובה ביותר שראינו מזה זמן רב. לקוחותינו נהנו מתשואה מצוינת הן באופן אבסולוטי והן באופן יחסי.

בעוד ששנת 2017 הייתה חיובית הצורה מתונה ו-2018 הייתה שלילית, שנת 2019 הייתה חיובית מאוד והתשואה התלת שנתית עומדת בטווח יעדי התשואה השנתיים שהצבנו לעצמנו. זהו טבעם של השווקים הפיננסיים – תשואת השוק לא הולכת בקו ישר.

כעת אנו נושאים את עינינו לשנת 2020. כתמיד, כדור הבדולח אינו יכול לחזות הכל ובקרב אנשי הצוות שלנו מגוון דעות לגבי 2020. עם זאת, כולנו מסכימים שכדאי להישאר נאמנים לעקרון הקצאת הנכסים שלנו.

שוק ההון בישראל / שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי - שוק מקומי

מדי שנה בבואנו לסכם את השנה החולפת אנו מתייחסים בעיקר לשוק ההון, מנתחים את אפיקי אגרות החוב בארץ, בוחנים את מצב החברות המקומיות, שער השקל מול המטבעות בעולם וכן מצב מחירי הנדל"ן. אולם נראה ששנת 2019 מעט שונה. אינני חושב שבספרי הלימוד באזרחות מישהו צפה אי פעם מצב מדיני כה סבוך בו אף מפלגה אינה מצליחה להקים ממשלה במשך יותר משנה. בשנת 2019 הלכו אזרחי ישראל לקלפי פעמיים בשתי מערכות בחירות, אנו מתקרבים למערכת בחירות שלישית ב-2020 ומי יודע מה צופן העתיד? בסיכום 2019 ננסה לבחון, אם כן, לא רק את אפיקי ההשקעה, ביצועיהם והתחזיות שלנו אלא גם כיצד חוסר ההכרעה והיעדר ממשלה קבועה משפיעים על הכלכלה ועל המשק הישראלי.

שתי מערכות בחירות בשנה עולות למשק ולתקציב המדינה בין 4 ל-6 מיליארד שקל, מן הסתם סכום גבוה מאוד שהיה אפשר להשתמש בו לתועלת הציבור. המקומות הבולטים בהם אפשר לראות את ההשפעות השליליות של שנה ללא ממשלה נבחרת הם עצירת רפורמות חשובות, הקפאת תקציבים חברתיים חיוניים ופגיעה בשכבות החלשות בישראל..

להלן מספר תחומים בהן ניתן לראות השפעה משמעותי של המצב הפוליטי:

בריאות

ועדת סל התרופות עדיין לא קיבלה את התקציב הסופי שעומד לרשותה. הסיבה לכך היא שבשלוש השנים האחרונות, תקציב הוועדה נקבע במסגרת הסכם תלת-שנתי - אך הוא הסתיים בשנת 2019, ומאז לא הייתה ממשלה שתעביר תוספת תקציבית לוועדת הסל. המחלקות הפנימיות בביה"ח נמצאות בעומסים כבדים כל השנה, ובחורף המצב מחריף כך שבכל יום שוכבים מטופלים במסדרונות. ישנן תכניות לביצוע מיידי, אך עדיין לא התחילו ליישמן. חוסר התקציב לשנת 2020 אף גורם לכך שקופות החולים ובתי החולים יחששו להיכנס לגירעונות עמוקים וינקטו משנה זהירות, דבר שבהחלט יכול להיות רע מאוד לחולים.

חינוך

תכניות רבות במשרד החינוך, שתוקצבו ביותר מ-60 מיליארד שקל בשנת 2019, נותרו בחוסר ודאות בשל הפלונטר הפוליטי. שורה של מהלכים במשרד החינוך, ובראשם רפורמת החינוך המיוחד, עלולים להיתקל בקשיים וגם החינוך הבלתי פורמלי צפוי להיפגע. על אף שוועדת הכספים העבירה בשבוע שעבר כ-600 מיליון שקל עבור תנועות הנוער ותוכניות לנוער בסיכון, בפועל מדובר בסכומים נמוכים מכדי להבטיח את המשך הפעילות עד לסוף השנה.

רווחה

גברים שהוגדרו אלימים ומסוכנים כלפי נשותיהם ימשיכו להסתובב באופן חופשי וללא פיקוח בגלל היעדר הממשלה. חוק האיזוק האלקטרוני שראש הממשלה הבטיח לקדם כ"חקיקת בזק" בעקבות מחאת הנשים בשנה שעברה, עדיין תקוע. החוק, שנועד למנוע מקרים שכבר קרו בעבר, מציע לחייב כל חשוד המסכן את בת זוגו לענוד אזיק שיאפשר באמצעות טכנולוגיית GPS לדעת בכל רגע היכן הוא נמצא, ואם הפר את תנאי מעצר הבית. במקרה כזה יישלח לעברו באופן מיידי כוח משטרה שיבלום אותו. ללא אישור תקציב חדש דבר זה לא יקרה.

בטחון

הפעילות המבצעית השוטפת, וכך גם רמת המוכנות הגבוהה של צה"ל למלחמה, אם תפרוץ כזו בצפון או בדרום, לא נפגעו כתוצאה מהסחבת הפוליטית הבלתי נגמרת. עם זאת, בשטח כבר מורגשים סימנים לפגיעה בקצב הנדרש להתעצמות צה"ל בשנים הקרובות, ואף בחלק מהאימונים. חלק קטן יחסית אך חשוב מאימוני כוחות היבשה במילואים כבר בוטל בשבועות האחרונים, כחלק מהסטות תקציבים פנים-צבאיים שמאפשרות המשך של מבצעים חיוניים. השנה שוגרו כ-400 טילים מיירטים של כיפת ברזל בהסלמות השונות וכאלף חימושים מדויקים של חיל האוויר. בשל אי הוודאות התקציבית, המלאי חודש על בסיס המאגרים הקיימים ולא כחלק מתוכנית סדורה ורב-שנתית.

באוצר ובצה"ל סיכמו שתקציב הביטחון ברבעון הראשון של 2020 יהיה זהה לתקציב הרבעון הראשון של השנה שעברה, מה שמאפשר לצבא להתנהל בזהירות יתר מבחינה תקציבית. אם לא תכונן ממשלה באפריל ובמאי, החודשיים שלאחר הבחירות השלישיות ברצף, יחלו כבר הקיצוצים ב"בשר החי" – אימונים גדולים כמו תרגילים חטיבתיים ואוגדתיים וכן אימוני כשירות בטייסות של חיל האוויר צפויים להתבטל, בדומה למה שאירע בזמן המשבר התקציבי בשנה שקדמה למבצע צוק איתן.

הגירעון התקציבי

2019 – השנה ההיסטורית בה לא הייתה ממשלה נבחרת רוב הזמן – צריכה לעמוד בעוד אתגר אחד גדול. את השנים האחרונות ניתן לאפיין במדיניות כלכלית שהעדיפה שיפור בטווח הקצר ברווחתו של מעמד הביניים. העדפה זו באה על חשבון טיפול שורש בסוגיות ובבעיות ארוכות הטווח. על כן נראה שמי שירכיב את הממשלה הבאה יהיה חייב לפתור את הבעיה, למרות שהיא אינה מציבה באור חיובי את הפוליטיקאים: סוגיית הגירעון בתקציב.

הגירעון לא החל להיווצר בשנה האחרונה אלא הוא החל להתרחב כבר לפני כמה שנים, דווקא בתקופה של צמיחה נאה בכלכלה העולמית ותעסוקה מלאה. אינני בטוח שהמצב הכלכלי החיובי בעולם ימשך ובוודאי שלא ברור שהוא ימשך בישראל. אם המצב אכן ישתנה לרעה, הטיפול בגירעון יהיה כואב מאוד. חוסר ההתמודדות עם הגירעון והבעיות בתקציב הביאו לגירעון בסדר גודל של 4% מהתוצר המקומי, מהגבוהים בקרב המדינות המפותחות. הגירעון הגבוה הוביל לעלייה ביחס שבין החוב הממשלתי לתוצר - ובכך נשמט והולך ההישג האדיר של המדיניות הכלכלית בעבר.

אם לא יאושר תקציב ל-2020, יתנהל התקציב בלית ברירה בשיטה של 1 חלקי 12 בכל חודש, שמשמעותה קיצוץ עמוק בסעיפי ההוצאות שהמימון שלהן הוא האחרון בתור. ואלו, כאמור, בדרך כלל סעיפים המיועדים לשירותים חברתיים ולהשקעה ציבורית. לא יהיה בו, למשל, כסף לבניית כיתות לימוד חדשות, לסיוע מיוחד לבתי החולים, לעמותות המקדמות חינוך לשכבות החלשות או לפיתוח ולשיפור התחבורה הציבורית.

שוק המניות המקומי / טל לינד, מנהל השקעות בכיר

שם

המדד

שינוי

מתחילת השנה

ת"א 35

14.99%

ת"א 90

40.30%

ת"א 125

21.27%

יתר (SME60)

10.23%

ת"א נדל"ן

73.16%

מסיבה כל השנה

שנת 2019 נפתחה עם חששות רבים בעקבות הירידות החדות בשוק המניות בדצמבר 2018. בנוסף לכך, היו גם חששות לגבי פעולות הפד לשנת 2019 אשר משפיעות בצורה ישירה על שוק המניות. מהר מאוד התבדו החששות ושוקי המניות עברו מחששות וירידות לעליות חדות.

מדדי המניות הגדולים אמנם עלו בצורה חדה בשנת 2019, אך הם לא מספרים את התמונה האמיתית של שוק המניות לשנה זו – הסקטורים.

הסקטורים של השנה

ישנם מספר סקטורים בשוק המניות שהניבו תשואות חיוביות יוצאות דופן, בהם מניות נדל"ן מניב, מניות אנרגיה מתחדשת, מניות בנקים וכן מניות אשראי חוץ בנקאי. מנגד הייתה זו שנה שלילית לסקטור הפארם והביוטק.

נדל"ן מניב

2019 הייתה אחת השנים הטובות ביותר עבור מניות הנדל"ן בישראל. לשנה הנפלאה יש מספר סיבות:

  • סיבות פוליטיות – התפרקות הממשלה וחוסר היכולת להרכיב ממשלה חדשה הסירו את החשש כי תוכנית מחיר למשתכן של כחלון תימשך לתקופה ארוכה. החשש שהוסר הביא מחדש את הצעירים לרכוש דירות חדשות בשוק.
  • סביבת הריבית – בניגוד לציפיות בשנה שעברה, הלחץ על הפד עבד והצפי להעלאת ריבית הפך להורדת ריבית, דבר שהוביל לירידת תשואות בכל אגרות החוב. חברות הנדל"ן ניצלו את הירידה בתשואת אגרות החוב ומחזרו בהיקפים משמעותיים מאוד את החוב שלהן בריבית נמוכה, דבר אשר צפוי להגדיל משמעותית את רווחיהן בשנים הקרובות.

אנרגיה מתחדשת

המניות עלו בשיעורים תלת ספרתיים ומרבית החברות העמיקו את הפעילות שלהם ורכשו פעילויות נוספות. באירופה התחום צומח מאוד והחברות הישראליות (למשל, אלומיי, אנלייט אנרגיה, אנרג'קיס) זיהו את המגמה ורכשו פרויקטים רבים. כמו כן, בעקבות סביבת הריבית הנמוכה, החברות גייסו חוב בעלות נמוכה מאוד וע"י כך הפכו את עסקאות הרכישה של הפרויקטים בהם הן משקיעות לרווחיים יותר.

לשלילה ניתן לציין את סקטור הנפט והגז שהניב תשואה אפסית של כ-0.75%-. הסיבה העיקרית היא פיתוח מאגר לוויתן שהביא איתו תחרות לענף הגז, פתיחת הסכמים והורדת מחירים (יש לציין כי גם מחיר הגז בעולם ירד). בנוסף, העיבו על כך נושאים רגולטוריים ופוליטיים שיצרו אי וודאות שגוררת חששות ויציאה של משקיעים מהמניות.

בנקים ואשראי חוץ בנקאי

גם סקטור זה נהנה מירידת הריבית וצריכת האשראי המוגברת. הבנקאים נהנו מהגידול בתחום המשכנתאות ומעלות גיוס הון וחוב זולה בשוק. מרבית מניות הבנקים עלו בכ-20-30%.

מניות האשראי החוץ בנקאי הצליחו להגדיל בצורה משמעותית את תיק האשראי ולשמור על מרווח אשראי גבוה מאוד. הדבר הביא לתוצאות מרשימות וצמיחה חדה בפעילות החברות בתחום שעלו בין 30% ל- 200% השנה.

פארם וביוטק

הסקטור הניב תשואה שלילית. מרבית המניות בתחום זה ירדו, חלקן בשל צורך מתמיד בגיוס הון למרות הצלחה של הניסויים שערכו, אחרות בשל אי הצלחה בתחומי הפעילות שלהן וגם לחץ פוליטי מעבר לים שמשדר שחברות הפארם הן אויב הציבור מספר אחת. את הנפילות הובילה המניה הגדולה והמוכרת בתחום – טבע, אשר ניצבת בפני אתגרים רבים לאחר ירידה חדה במכירות תרופת הדגל שלה, מינוף שהלך וגדל בשל רכישת חברת אלרגן, ולאחרונה בשל פרשת האופיואידים ותיאום מחירי התרופות אשר היא עומדת במרכזן. מניית טבע ירדה השנה בכ-41.67% - וזה עוד לאחר עלייה של עשרות אחוזים בחודשיים האחרונים של השנה בשל הצלחה בהנפקת חוב חדש ושמועות שונות על הגעה לפשרה באמצעות קנס כספי במקום המשפט שמתנהל נגד החברה.

תחזית 2020

אנו צופים כי שוק המניות ימשיך להניב תשואות חיוביות גם ב-2020, זאת בעיקר בשל יכולת החברות לגייס חוב זול וע"י כך להביא לשיפור ברווחיות וצמיחה מהירה בפעילות העסקית. בנוסף, אין אלטרנטיבת השקעה סולידית אמיתית, כאשר הפיקדון בבנק מספק תשואה אפסית ואגרת חוב ממשלתית ארוכה לטווח של כ-10 שנים מספקת תשואה של כ-0.95%. עם זאת, כנראה שהעליות שראינו השנה יגרעו מתשואת המניות בשנים הקרובות שיהיו צנועות יותר.

שוק האג"ח המקומי / עידן יאול, מנהל חוב ישראל

שם המדד

שינוי

מתחילת השנה

אג"ח ממשלתי כללי

9.11%

תל בונד 60

7.38%

תל בונד מאגר

7.69%

תל בונד תשואות

8.65%

שנת 2019 מסתמנת כאחת השנים הטובות שחוו משקיעי האג"ח.  בניגוד מוחלט להנחות העבודה של רוב משקיעי האג"ח לשנת 2019, שהעריכו כי מגמת עליית התשואות באפיק האג"ח הממשלתי תימשך לאור עליית הריבית בארה"ב. בפועל, ההשפעה המצטברת של עליית הריבית בארה"ב על הכלכלה העולמית המקרטעת הייתה גדולה משהעריך הבנק המרכזי בארה"ב. בסוף 2018 העריכו הכלכלנים כי הריבית בארה"ב תעלה 3 פעמים לרמה של כ-3%. בפועל, הריבית בארה"ב ירדה ובסיום 2019 עומדת על כ-1.5%.

השוני המהותי והקיצוני שהתרחש ב-2019 בין התחזיות לבין מה שהתרחש בפועל בא לידי ביטוי באופן חד באפיק האג"ח ובייחוד באג"ח הממשלתי לטווחים ארוכים. אפיק האג"ח הלא צמוד של ממשלת ישראל ל-2047 (30 שנה פדיון, מח"מ 18) עלה בכ-36%.

אג"ח חברות

אפיק אג"ח החברות ספג טלטלה עזה בדצמבר 2018, יחד עם נכסי סיכון רבים אחרים. הסיבה לכך הייתה הצטברות של גורמי סיכון ובראשם ההשפעה השלילית של עליית הריבית על הרווחים של החברות ועל יכולתן למחזר חובות. בדומה לאפיק האג"ח הממשלתי, שנת 2019 הייתה שנת מראה לאותו דצמבר מר שגרר ירידות של כ-2.2% באפיק אג"ח החברות בסיכום שנת 2018. שנת 2019 הסתכמה בעליה של 7.5% באפיק האג"ח חברות. בסיכום דו שנתי רשם מדד התל בונד מאגר עליה שנתית של 2.75%. בפועל, מעט נמוך ביחס לממוצע של 5 השנים האחרונות שעומד על תשואה שנתית של כ-3.5%.

אפיק האג"ח בראיה לשנת 2020

בדומה לסוף 2018, כשהשיח והדעה הרווחת בקרב כלכלנים ומשקיעים הייתה כי הריבית תעלה והאג"ח יפסידו כסף (יש לזכור כי בפועל קרה ההפך המוחלט מאותן ציפיות), שנת 2019 הסתיימה בהערכה די נחרצת בקרב רוב הכלכלנים והמשקיעים כי שנת 2020 תהיה שנה נוספת של הורדות ריבית ורווחים בשוק האג"ח.

אנו מעדיפים להטיל ספק בדעות ובהנחות העבודה של רוב הכלכלנים והמשקיעים ומעדיפים לשמור על משנה זהירות בתחילת 2020. להערכתנו, הכלים המוניטריים והפיסקאליים בהם נקטו הבנקים המרכזיים בעולם בשנת 2019 (מדיניות מרחיבה ב-2019 בניגוד למדיניות מצמצמת ב-2018) צפויים להקל במעט את המשך ההידרדרות הכלכלה העולמית, ויתכן כי הציפיות להמשך הפחתות הריבית בעולם יתבדו. אי לכך אנו מקצרים את המח"מ של אפיק האג"ח בתיקי ההשקעות המנוהלים מבינוני לבינוני נמוך (משך חיי האג"ח המוחזקים בתיק).

באפיק אג"ח החברות יש לציין כי פרמיות הסיכון הגלומות באפיק (מרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי למח"מ זהה) נמצאות כיום ברמות שפל היסטוריות. זאת בנוסף לתשואה הנמוכה ממילא שמציע אפיק האג"ח הממשלתי. מכאן שגם באפיק אג"ח החברות אנו נוטים להעדיף את ההשקעות הפחות מסוכנות ולהימנע מהשקעות אג"ח בסקטור התקשורת, נדל"ן יזמי וחברות אחזקה.

נדל"ן / יעל ששון, מנהלת השקעות בכירה

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסמה לאחרונה סקירה של ענף הנדל"ן. מן הסקירה עולות כמה מגמות מעניינות לגבי עשרת החודשים הראשונים של 2019:

  • נפח שוק הנדל"ן ב-2019 גדול ב-10% מנפחו בעשרת החודשים הראשונים ב-2018, וב-9% מזה של 2017.
  • 56% מכלל הרכישות בוצעו ע"י רוכשי דירה ראשונה (זוגות צעירים).
  • חל גידול משמעותי בהיקפי הדירות החדשות שנרכשות, הן במסגרת תכנית מחיר למשתכן והן בשוק החופשי. לראיה תזרים המזומנים הפוטנציאלי ממכירת דירות חדשות הגיע בחודשים ספטמבר-אוקטובר ל-5.2 מיליארד שקל – רמתו הגבוהה ביותר מאז אמצע 2015, מה שמאושש את הדוחות הטובים שהציגו חברות הנדל"ן הנסחרות בבורסה.
  • בפילוח גיאוגרפי נמצא כי באזור המרכז גדלו רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי ב-13%, כאשר שיעור דומה נרשם באזור חיפה. מנגד בולטים אזורי נתניה ורחובות עם ירידה חדה ברכישות אלו, בשיעורים של 18% ו-10% בהתאמה.
  • משפרי הדיור מתקשים במידה מסוימת למכור את דירותיהם הישנות; מספר החודשים שנדרשו למכירת דירת יד שניה עמד על 19 חודשים בממוצע, פרק זמן הארוך בחמישה חודשים מזה שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד.
  • בקרב המשקיעים ניתן להבחין במגמת מכירה של דירות. בסך הכל קטן מלאי הדירות להשכרה בכ-21 אלף מאז אפריל 2016, עובדה שאינה מעידה בהכרח על עליות גדולות במחירי השכירות. זאת משום שרבות מהמכירות של המשקיעים מבוצעות באזורים שבהם יש עודפי היצע, כמו למשל בפריפריה. מאידך גיסא, כמות הדירות שרוכשים משקיעים יורדת וזאת כנראה בשל ההמתנה שלהם להחלפת הממשלה, ואולי לשינוי מדיניות המיסוי שאומצה ע"י השר כחלון ב-2015.
  • ניתוח מכירות המשקיעים באזור ת"א בחודשים ספטמבר אוקטובר מלמד כי רבע מהם מכרו לפחות עוד דירה אחת מאז בוטל הפטור ממס שבח על משקיעים בינואר 2014. בקרב מי שהינם ישראלים עומד שיעור זה על 30%.

מבחינת התיקים המנוהלים בפיוניר, עיקר החשיפה בהם לענף הנדל"ן הוא באמצעות מניות נדל"ן מניב ולא נדל"ן למגורים, כגון ריט1, אמות וגב ים. שנת 2019 הייתה שנה מצוינת למניות הנדל"ן, כפי שהרחבנו בחלק שעוסק בשוק המניות המקומי לעיל.

מט"ח / טל לינד, מנהל השקעות בכיר

השקל – שוב המטבע החזק בעולם

שם המטבע

שער

שינוי

מתחילת השנה

דולר ארה"ב

3.45

7.60%-

אירו

3.87

9.69%-

לירה שטרלינג

4.55

5.14%-

יין

3.18

7.02%-

שנת 2019 התאפיינה במגמה של התחזקות השקל מול סל המטבעות, כפי שראינו בשנת 2017.

השקל התחזק בשיעור של 8.1% אל מול הסל, ב-7.6% ביחס לדולר (למרות פערי הריבית הגבוהים יותר בארה"ב) וב-9.69% מול היורו.

בנק ישראל מעוניין להחליש את השקל על מנת לחזק את הייצוא. עם זאת, אין לו כלים מוניטריים רבים לביצוע מהלך זה:

  • הורדת ריבית לא סבירה – סביבת הריבית בישראל כבר נמוכה מאוד ולא נראה כי יש רצון להוריד אותה לטריטוריה השלילית.
  • רכישת מט"ח לא אפקטיבית – חרף רכישות רבות של דולרים בשנים האחרונות, השפעת המהלך אינה מורגשת כלל.

הסיבות לעוצמת השקל נעוצות בכלכלה חזקה, עם שיעור צמיחה גבוה ביחס למדינות מערביות, סיפורי הצלחה רבים המובילים לאקזיטים בתחום ההייטק וכן הפסקת התלות בייבוא גז ומעבר למדינה אשר תייצא גז משנת 2020.

אנו בפיוניר חשופים בתיקים המנוהלים במידה מעטה מאוד למטבע שאינו מטבע ברירת המחדל בו מנוהל התיק, ומשקיעים לרוב בהשקעות גלובליות מגודרות מט"ח. אנו מאמינים כי השקל ימשיך להיות חזק גם בשנת 2020 וזאת בהמשך למגמה של 2019.

שוקי ההון בעולם / מייק אליס, דירקטור ומנהל השקעות ראשי

תשואות 2019

2019 הייתה שנה טובה באופן יוצא דופן, עם רווחים של למעלה מ- 20% בשוק המניות הגלובלי, ולמעלה מ-6% בשוק האג"ח הגלובלי. ריאלית, איננו צופים תשואות דומות גם ב-2020. התבוננות במספרים מתחילת השנה ועד היום עלולה להיות קצת מטעה, כיוון שכמחצית מאותם מספרים מייצגים התאוששות משנת 2018. ברבעון הראשון של 2019, השוק התאושש מההפסדים שחלו ברבעון האחרון לשנת 2018. השאלה שבזמנו עמדה על השולחן הייתה האם כדאי שנמכור ונצמצם סיכונים (de-risk) לשאר השנה. לא עשינו זאת, ולכן המשכנו ליהנות מהמומנטום החיובי בשוק. כדאי למשקיעים ללמוד לקח מהתנודתיות של שנת 2018. אף פעם אי אפשר לצפות את הדברים מראש, אבל למשקיעים תמיד כדאי להתמקד במטרות לטווח הארוך. למי שאינו מושקע, מומלץ לנצל את ההזדמנויות שנקרות בדרכנו.

למרות שרבים מייחסים את האופטימיות בשוק לירידה בכמות ההצהרות השנויות במחלוקת שפרסם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, באתר טוויטר, אנו מאמינים שהסיפור האמיתי קשור לשיעורי הריבית. בשנת 2018, הבנק הפדרלי של ארה"ב הודיע על עליות נוספות בשיעור הריבית לשנת 2019. יחד עם חידוש עמדתו התקיפה של טראמפ נגד סין, גברה הפאניקה בשוק (כאשר שיעורי הריבית עולים, ההערכות יורדות). בדצמבר 2018, הבנק הפדרלי הפך את עורו ולא רק שלא הפסיק להעלות את שיעורי הריבית, אלא החל להודיע על ירידות (כאשר שיעורי הריבית יורדים, ההערכות עולות). לדעתנו, דבר זה היה המניע המרכזי. יש לציין שאנו חוששים שהבנק הפדרלי מושפע מדי מהשוק. לבנק הפדרלי ישנה מטרה אחת עיקרית – לשלוט ברמת האינפלציה – ללא קשר לתחושות בשוק.

בסביבות יוני החלו דיבורים על מיתון. שיעורי הריבית לטווח הארוך היו נמוכים יותר משיעורי הריבית לטווח הקצר, דבר שאינו טבעי. הבנק הפדרלי החל להפחית דרסטית את שיעורי הריבית לטווח הקצר, וכך דחה את התחזיות למיתון. ביחד עם הירידה בעוצמת ההצהרות לגבי מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הביא מהלך זה לאופטימיות נוספת.

תחזית לשנת 2020

סיבות לאופטימיות

  • 2020 הינה שנת בחירות בארה"ב, ולכן אנו מצפים לרגיעה במתח שבין טראמפ לסין. למעשה, אנו צופים שביתת נשק ארוכת טווח או עסקה זמנית. ידוע כי רמת מדד ה-S&P משמשת כברומטר להיקף התמיכה בטראמפ. לכן לקראת הבחירות בנובמבר, אנו עשויים לראות רוח גבית חיובית.
  • אי הוודאות בבריטניה הגיעה סוף סוף לפתרון חלקי, עם רוב שמרני חזק. בעת כתיבת שורות אלו, הסבירות לברקזיט עלתה מ-20% ל-90%. כעת יש צורך להסדיר אלפי נקודות שונות – כאשר בכל אחת מהן תשתמש המדיה כדי לגרום לראש הממשלה הטרי, בוריס ג'ונסון, להיראות מטופש. עם זאת, לדעתי ולהפתעתי, כבר עברנו את נקודת האל-חזור והברקזיט אכן יקרה. למרבה האירוניה, אחרי 3.5 שנים של אי סדר, נראה שדבר זה ייצור מעט מומנטום חיובי עבור השוק הבריטי והליש"ט.
  • הלקח שלי ביחס לתוצאות הבחירות בבריטניה, הוא שאין מקום בעולם המערבי למדיניות של שמאל קיצוני. אם נגזור מסקנות מבריטניה לארה"ב, סביר להניח שטראמפ ייבחר מחדש אלא אם הדמוקרטים יציגו מנהיג מרכז-שמאל חזק. תהליך ההדחה של טראמפ הוא הסחת דעת ותו לא, ואין זה סביר שיעבור את הסנאט, שנשלט על ידי הרפובליקנים. אני בספק אם התהליך ירחיק לכת, ויתכן שהוא אף יחזור כמו בומרנג ויפגע בדמוקרטים המפולגים. נראה שהדבר היחיד שעליו מסכימים הדמוקרטים הוא היותם נגד טראמפ, וזה לא יספיק על מנת לתת להם את הניצחון בנובמבר 2020. מתוך המועמדים הדמוקרטיים, אליזבת' וורן וברני סנדרס מייצגים שמאל קיצוני מדי עבור האמריקאי הממוצע; ובעוד שמייקל בלומברג הוא מנהיג מרכז-שמאל חזק, ספק רב אם הוא יזכה בתמיכה מספקת בפריימריז. מה שעבד בניו יורק לאו דווקא יעבוד בשאר ארה"ב. ישנם גם מספר מועמדים מוכרים פחות, שעשויים להתבלט, אך לא נראה שיש להם מספיק ניסיון עבור הנשיאות. לכן, לדעתנו, ברירת המחדל היא שטראמפ יבחר מחדש, ואנו מאמינים שדבר זה לא ישפיע בצורה שלילית על השווקים. יתכן שאף תהיה לו השפעה חיובית, או לכל הפחות ניטרלית.
  • בצד הכלכלי-טכני, הבנק הפדרלי הגיב מהר מדי והפחית את שיעורי הריבית לטווח קצר בצורה דרסטית למדי, פעולה שנראה שדחתה את החששות ממיתון. קיים כרגע יותר מדי חוב בארה"ב ואין מספיק אינפלציה, ולכן אנו מצפים ששיעורי הריבית יישארו נמוכים. איננו מצפים שארה"ב תהפוך לאירופה ותנהיג שיעורי ריבית שליליים. המשמעות של שיעורי ריבית נמוכים היא שהתיאבון לנכסים מסוכנים יותר יישאר גבוה, מה שחיובי למשקיעים באופן כללי.
  • סיבה נוספת לאופטימיות, לדעתנו, היא שמחקרים מראים שקיימת כמות עצומה של מזומן שיושב בצד. אנשים, בעלי הון, חברות וקרנות פנסיה מחזיקים ביותר מדי מזומן, ואם תחול ירידה חדה במחירי הנכסים המסוכנים, אנו צופים כי ניתן יהיה להשתמש באותו מזומן, והוא יוכל לספק מעין כרית "לנחיתה רכה" עבור השוק.

סיבות לזהירות

  • בעיות היסוד בכלכלת העולם שלאחר שנת 2008 עדיין לא נפתרו. גידול החוב ברמת המדינה וברמת התאגידים היא אכן מדאיגה. נראה שקביעת שיעורי ריבית שליליים וביצוע מניפולציות בשערים למטרות מדיניות מוניטרית הינם בגדר פלסטר, שלא תורם לריפויו של הפצע. הגיוני לחשוש מפני יום הדין של החוב העולמי, אף אם הוא נמצא בעתיד הרחוק.
  • טראמפ הביא את יחסי ארה"ב-סין לזירת המדיה החברתית, אך עם זאת מדובר בנושא בן 40 שנה, שאיתו התמודדו גם נשיאים אחרים של ארה"ב. סין פשוט אינה מכבדת את זכויות הקניין הרוחני של ארה"ב, ולא סביר שהדבר ישתנה. זהו שורש העניין לדעתי, ולא שיעורי המכס. הבעיה לא תיפתר לשביעות רצונם של האמריקאים בזמן הקרוב. כלכלת סין עדיין מאפשרת ייצור זול יותר. עם זאת, האיכות משתפרת, והעלויות – ביחוד עלויות העבודה – מתייקרות גם הן, וגורמות לירידה ביתרון התחרותי. יום אחד סין תיאלץ להתמודד עם בעיית אינפלציה רצינית, בדומה לבעיה שעמה התמודד העולם המערבי בשנת 1970.
  • אנו עדיין פסימיים לגבי אירופה, ומודאגים לגבי עתידה הפוליטי. יתרה מכך, עולם שיעורי הריבית השליליים מהווה, לדעתנו, טעות מדאיגה במדיניות, שממנה יהיה קשה להיחלץ. מסיבה זו, הפחתנו כמעט לחלוטין את החשיפה למניות אירופאיות.
  • החשש העיקרי שלנו מתמקד בהיבט ההיצע של שוק האג"ח. אם הבנק הפדרלי של ארה"ב יתחיל למכור עוד ועוד אג"ח, על מנת להפחית את היקף המאזן הפדרלי או על מנת לגייס כספים, השוק לא יקבל את ההיצע המוגדל בכל רמות התשואה, והתשואות יעלו. אם דבר זה יקרה, יש סיכוי שנהיה עדים להיפוך מגמה דרמטי ביחס לרווחי שוק האג"ח בשנת 2019. אין זה ברור כיצד יגיב שוק המניות בתרחיש כזה, אך באופן בסיסי, ניתן להניח שההשפעה תהיה שלילית.

מה הדבר הכי גרוע שעלול לקרות?

לאחרונה שאל אותי לקוח "מה החסרונות האפשריים של תיק ההשקעות?". בתהליך הקליטה של לקוחות חדשים אצלנו, אנו שואלים סדרה של שאלות והסברים למודלים, אשר אחד מהם מתייחס לירידה המירבית". אך טבעי שלאחר מספר שנים, אנשים ישכחו את המספר שצוין, כך שמומלץ לחזור אליו יחד עם מנהל/ת ההון האישי/ת שלכם/ן. כמו כן, חשוב להבין כיצד אנו מחשבים את המספר ואת המגבלות וסוגי התרחישים שאינם נכללים בהנחה זו. מבלי להיכנס לפרטי התיאוריה הסטטיסטית, קיים צורך להניח הנחה לגבי מה נחשב "נורמלי" ומה "אינו נורמלי". במבחנים שלנו, אנו משתמשים במידע היסטורי – בדרך כלל מידע מ-20 השנים האחרונות – כלומר, מידע הכולל את בועת הדוט.קום של שנת 2000, משבר הסאב פריים של 2008, המשברים באירופה בשנת 2011 והמשבר הנוכחי של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, מאז 2018. תאמינו או לא, אירועים אלה הם חלק מה"נורמה". אירועים שאינם נכללים כוללים, לדוגמה, פצצה אטומית שתנחת על וול סטריט, או אירוע דומה שלא ניתן כלל לחיזוי על פי מודל.

תהליך ההשקעה שלנו מבוסס כולו על הקצאת נכסים אסטרטגית, אשר במסגרתה אנו מנסים להעריך את הסיכון ואת התשואה של הקצאת נכסים מסוימת. במסגרת תהליך המידול שלנו, אנו משתמשים בתיק השקעות מבוסס מדדים בעלי מאפיינים דומים מאוד לסיכון שבחרנו, על מנת לראות מה היה קורה. כמובן שאנו משתמשים במספר מודלים סטטיסטיים על מנת  להתבונן בתרחישים מעבר למה שמתואר למעלה.

בשורה התחתונה, על בסיס של מידע מובהק סטטיסטית, אנו בטוחים שהירידות המרביות סבירות. הגם שאף אחד לא מעוניין לראות שנה שלילית בתיק ההשקעות שלו, עלינו להכיר בעובדה ששנים כאלה מתרחשות (כמו למשל 2018). עם זאת, אנו לא מצפים לראות משברים מערכתיים משום סוג בטווח הקצר, שעלולים לגרום לסוג כזה של ירידות.

מבט לטווח הארוך

אנו מביאים בפניכם הפעם דוגמאות לתשואה המרשימה מחד והשלילית מאידך, של חברות גדולות בעשור האחרון.  כפי שתראו, השקעה בשמות גדולים אינה מבטיחה צמיחה לטווח ארוך ולכן חשיפה רחבה לשוקי ההון בגישת הקצאת הנכסים עדיפה יותר.

20 החברות הגדולות ביותר לפני 10 שנים בהשוואה להיום (Koyfin Research)

20 החברות הגדולות ביותר לפני 10 שנים בהשוואה להיום

 20 החברות הגדולות ביותר כיום, ואיפה הן היו לפני 10 שנים (Koyfin Research)

20 החברות הגדולות ביותר כיום ואיפה הן היו לפני 10 שנים


* כל הנתונים בטבלאות נכונים ל-31.12.19 (אלא אם צוין אחרת).

פיוניר תכנון פיננסי (92) בע"מ הינה בעלת רישיון לניהול תיקי השקעות ועוסקת גם בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות. האמור אינו מהווה תחליף לשיווק ו/או ניהול השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. יש להתייחס לדעות המובעות בסקירה זו כדעות הנוגעות למצב השוק לטווח הקצר ולצורכי מידע כללי בלבד. לפיכך, דעות אלו עשויות להתעדכן ולהשתנות בתכיפות, הן אינדיקטיביות בלבד ואין להסתמך עליהן.

סקירה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי, מס או חשבונאי, או המלצה להשקעה, או הצעה לרכישת או מכירת מוצרים פיננסיים מכל סוג שהוא ואינה מביאה בחשבון את הנתונים והצרכים הייחודיים של המשקיע הספציפי.

על אף שנעשו מאמצים סבירים בהכנת סקירה זו, היא מתבססת על מקורות הנחשבים למהימנים, משקפת את הדעות המובעות בה נכון למועד כתיבתה וכפופה לשינויים בכל עת. ללא הודעה מוקדמת, שירותי ניהול ההון של פיוניר או כל גוף אחר מקבוצת פיוניר העולמית אינם נותנים ערובה כלשהי לגבי שלמות ודיוק המידע ולא יישאו בכל אחריות לכל נזק או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל. לכותבים ולחברה עשוי להיות ניגוד עניינים ביחס למידע המתפרסם בסקירה זו.

הורד

השאירו תגובה

אתה מגיב כאורח.