+972-9-9611-300

 בלוג

סקירות. מאמרים. דעות.

שוקי ההון 2017: סיכום שנתי

שוקי ההון 2017: סיכום שנתי

סיכום 2017 ותחזיות 2018

2017 הייתה שנה טובה להשקעה במניות. התשואות שהן סיפקו עקפו את התחזיות ולקוחותינו נהנו מתשואות מצוינות ביחס לסיכון שנלקח. כעת אנו מתכוננים ומצפים לראות מה יקרה ב-2018.

אנו מקווים כי תמצאו את הסיכום שבהמשך מעניין ורלוונטי. הסקירה כוללת התייחסות לביטקוין, רפורמת המס בארה"ב, מחקר שבחן את היתכנותם של משברים, התייחסות לביצועי אפיקי ההשקעה בשנה החולפת ותחזיות ל-2018.

שוקי ההון בעולם / מייק אליס, דירקטור ומנהל השקעות גלובליות ראשי 

ביטקוין – "הזהב של דור המילניום"[1]

נדמה כי לאחרונה לא ניתן לקיים שיחה מקצועית או חברתית ללא אזכור הביטקוין. הנושא הפך להיות כה פופולרי, שאפילו בבית הכנסת שלי ניתנה הרצאה מיוחדת תחת השם "הלכה וביטקוין"... הדעות לגבי הביטקוין מתחלקות בין "זה העתיד" לבין "זהו שיגעון חולף שיעבור". אם תשאלו את המצדדים בביטוקין איך הוא עובד, ככל הנראה 'תותקפו' בשלל מושגים חדשניים כגון "בלוקצ'יין, "קריפטי", "ICO" ועוד, בעוד שאתם ככל הנראה תנעצו בו עיני עגל.

ההגדרה הכלכלית ל'בועה' מתייחסת למצב בו המחיר של משהו מתנתק מערכו המהותי (אינטרינזי). מהו הערך של הביטקוין? אני מאמין שהוא מאוד נמוך ותנודתי מידי על מנת שיוכל להיחשב כערך של מוצר כלשהו. האם העובדה שגאון מחשבים מסתורי טוען שהוא מוגבל בכמותו מספקת לו את ערכו ? אני מוצא את הטיעון על כמותו המוגבלת מפוקפק, מכיוון שהביקוש מושפע מהמגמה והמטבע עצמו ניתן לחלוקה אין סופית (כמעט) – ואם כך הדבר, כיצד הוא מוגבל?

הסערה סביב הביטקוין הינה הזדמנות מצוינת לשיעור היסטוריה קצר על הבועה המתועדת הראשונה – שיגעון הצבעונים. בין נובמבר 1636 ומאי 1637, נסק מחיר החוזה הסטנדרטי על פקעות צבעוניים בהולנד מ-1 ל-200 ואז צנח חזרה ל-1. הרקע לשיגעון נבנה שנים רבות קודם לכן. על פי התיעוד, פקעת צבעוני אחת נמכרה במחיר השווה בערכו ל-6 משכורות ובשלב מסוים אפילו לבית. לטעמי זה דומה מאוד לביטקוין. אנשים רכשו פקעות צבעונים במחיר גבוה מתוך כוונה למכור את הפקעות במחיר גבוה יותר ולגרוף רווחים. הקונים האמינו שלפקעות ערך גבוה בגלל שהיה יוקרתי ונחשק וטרם נראו כמותם בהולנד (פקעות הצבעונים הגיעו מטורקיה). בועה זו לא יכלה להתקיים ללא האמונה שמישהו יהיה מוכן לשלם סכומי עתק עבור הפקעות. בפברואר 1637 סוחרי הפקעות לא הצליחו למצוא יותר קונים שיסכימו לרכוש את הפקעות במחיר המנופח אליו הגיעו. הביקוש לפקעות צבעונים ירד ומחירי הפקעות צנחו – הבועה הספקולטיבית התפוצצה. חלק נשארו עם פקעות במחיר הגבוה פי עשרות מונים מזה שבשוק הפתוח, ואחרים נותרו עם פקעות בשווי נמוך הרבה יותר ממה ששילמו עליהן. בראייה לאחור, העלייה במחיר ייצגה את "תיאוריית הטיפש הגדול יותר", לפיה מחיר מוצר נקבע על ידי האמונות והציפיות הלא ריאליות של עושי השוק ולא על סמך ערך המוצר עצמו. המשקיע ה'רציונאלי' מאמין כי המחיר הגבוה מוצדק לאור העובדה שמשקיע אחר, טיפש יותר, יהיה מוכן לשלם אף מחיר גבוה יותר. בהיעדר ערך אינטרינזי, כמו במקרה של זהב, ועם כל כך הרבה מטבעות וירטואליים מתחרים, נדמה כי מחיר הביטקוין מבוסס בעיקר על תיאורית "הטיפש הגדול יותר". הטכנולוגיה מאחורי הביטקוין לעומת זאת, מעניינת מאוד ועשויה להיות משמעותית בעתיד. למשל, אנו עשויים לראות סוף סוף טכנולוגיות בטוחות ומהירות יותר להעברת כספים (למשל, ה-Ripple).

לסיכום, אני מאמין שהביטקוין ומטבעות וירטואליים אחרים יישארו פופולאריים. עם זאת, הם נחשבים להשקעות מאוד מסוכנות והמזל משחק במקרה זה תפקיד גדול יותר מאשר מיומנות או ידע. הביטקוין דומה יותר, לדעתי, ל"פקעת צבעוני דיגיטלית" מאשר למטבע דיגיטלי. בגלל העלייה הפתאומית החדה במחירו ובפופולאריות, אנו מאמינים שהרגולטורים יתחילו לנקוט בפעולה בקרוב. קשה להאמין שהם יתמכו בתופעה אם תמשיך לצמוח בקצב הזה. ייתכן ויום אחד מטבעות וירטואליים יהפכו לחלק מהקצאת הנכסים האלטרנטיבית של משקיעים מן השורה, אבל היום הזה עדיין רחוק.

רפורמת המס בארה"ב

בדצמבר הצליח הנשיא טראמפ להביא לאישור הקונגרס את אחת מהבטחות מסע הבחירות שלו – הורדת המיסים וביצוע רפורמת מס. חוקי המס החדשים אכן מקטינים את תשלומי המס ברוב המקרים. עם זאת, הם אינם פשוטים להבנה כפי שהובטח. מורכבות החוקים של רפורמת המס מקשה על הבנת השפעתם על הכלכלה והשווקים. באופן כללי, חוקי המס ישפיעו לחיוב על תשואות המניות ועל הצמיחה. למרות זאת, הם צפויים להוסיף למעלה מ-1.5 טריליון דולר לחוב הממשלתי ל-10 שנים.

  •  המיסים האישיים הוקטנו בכ-2% בכל המדרגות ומיסי החברות הוקטנו משמעותית מ-35% ל-21%. הורדת מס החברות משמעותית יותר לחברות שעיקר פעילותן בארה"ב מאשר לחברות בעלות פעילות בינ"ל.
  •  גובה רף מס הירושה לאמריקאים הוכפל ל-11 מיליון דולר. שימו לב כי לא בוצע שום שינוי בגובה רף מס הירושה הדרקוני על משקיעים שאינם אמריקאים.

נושא נוסף הינו כמויות המזומנים הגדולות שחברות אמריקאיות מחזיקות מחוץ לארה"ב, במדינות בעלות מדיניות מיסוי מיטיבה, על מנת להימנע מתשלום מיסי "החזרה". בעבר יכלו החברות לבחור בין השארת הכסף מחוץ לארה"ב ותשלום מיסים רק במידה ויחזירו את הכסף לארה"ב. רפורמת המס החדשה כוללת מיסוי נמוך יותר על כל הכספים, ללא קשר אם הם הוחזרו או לא. גובה המס תלוי במועד בו נוצרו הכספים ותלוי בחברה הספציפית. בשורה התחתונה, הרפורמה משנה את המיסוי על כספים שיוחזרו ל-8% או 15%, במקום 35%. כעת, שהמנכ"לים יכולים להחזיר את הכסף לתחומי ארה"ב, לא ברור לאילו מטרות הוא ישמש – רכישת חוזרת של מניות החברה, דיבידנדים, הוצאות למטרות גידול או החזר הלוואות? אנו מעריכים שרוב הכסף ישמש להחזר הלוואות, שכן הרפורמה מגבילה מאוד את החזרי המס וניכוי הריבית. ההערכה היא שלמרות שהורדות המס יגדילו את החוב, האפקט הכולל על הדולר צפוי להיות ניטרלי. מעניין לראות כי האפקט הפיסקלי של שלטון טראמפ פועל בניגוד לצמצום המוניטרי של הפד וכיצד הרפורמה תשפיע בעתיד.

הציפייה למשבר

ברבות מהפגישות שקיימתי בשנתיים האחרונות תהו לקוחותינו האם כדאי להם לצאת מהשוק עד המשבר הבא. זוהי שאלה לגיטימית מכיוון שלמעט תקופה קצרה ב-2011, נהנו ב-9 השנים האחרונות מתשואות נאות בשוקי המניות, במיוחד ב-2017. מסיבה זו, הגיוני לצפות ל"תיקון" (איני אוהב כלל וכלל מונח זה, שכן הוא מרמז על כך שהשווקים טועים).

מחקר של גולדמן סאקס בחן את מדד ה-S&P 500 מ-1950 עד 2016, במטרה לבדוק מה היה קורה אם המשקיעים היו ממתינים לנפילה של 10%, 20% או 30% לפני שהיו חוזרים לשוק. הם גילו ש"מחיר ההמתנה" היה גבוה יותר משמעותית מהתשואות שהיו משיגים אם היו נשארים מושקעים בזמן הירידות. הדבר היה נכון גם כאשר נבחנו תקופות בהן התשואות בשווקים היו גבוהות. מחקר זה תומך בפילוסופיית ההשקעה של הקצאת נכסים לפיה אנו פועלים בפיוניר. גישה זו נתמכת גם עלי ידי מחקרים אחרים שמראים כי העליות בשוקי ההון מתרחשות, באופן מפתיע, במספר ימים מצומצם. אני מכיר לקוח שהתעקש למכור את נכסיו המסוכנים יותר בינואר 2016 והמתין למשבר הבא. בשנתיים שחלפו התשואות שיכל להשיג היו משמשות כחומת מגן משמעותית במקרה של משבר (לו היה מגיע אחד כזה).

שוקים שוריים לא מתים מזקנה. תקופה ארוכה של תשואות אינה סיבה טובה מספיק למשבר, בעיקר בסביבת ריבית נמוכה. היסודות הכלכליים הגלובליים יציבים דיים ואיננו צופים מיתון בשווקים המובילים.

קיימים שלושה סוגי משברים. הראשון, משבר מחזורי, אשר אנו בטוחים שיקרה מתישהו. הקצאת הנכסים שלנו ופילוסופיית ההשקעות בה אנו נוקטים מגינה עלינו ממשבר כזה. השני, משבר כתוצאה מאירוע, אשר בדרך כלל קשה מאוד לחזות. אם נבחן את האירועים הפוליטיים העולמיים, נראה כי לרובם אין כמעט השפעה על שוקי ההון. רק אירוע כמו 9/11 או מלחמה קוראנית עשויים להתחיל משבר בשוקי ההון בנכסים המסוכנים יותר. סוג המשבר השלישי הוא משבר מבני, כמו זה שהתרחש ב-2008 כאשר הסקטור הפיננסי קרס. למשבר מסוג זה אנו מייחסים סיכויים נמוכים מאוד בשלב זה, בעיקר בגלל שהמערכת הפיננסית העולמית חזקה דיה ומפוקחת היטב.

לאחר בחינת כל הנתונים לעיל, אנו משוכנעים שהמשקיעים צריכים להיות מושקעים באמצעות הקצאת נכסים שמתאימה לפרופיל הסיכון שלהם.

סיכום התנהגות אפיקי ההשקעה העיקריים ב-2017

  •  המניות הציגו תשואות מצוינות ב-2017. השווקים המובילים היו סין ושווקים מתעוררים. ארה"ב ואירופה סיפקו אף הן תשואות יפות של כ-20% ו-10% בהתאמה.
  •  חשוב לשים לב שרוב העליות הגיעו דווקא ממספר קטן של חברות מאוד גדולות, כגון: אפל, סמסונג, אמזון, עליבאבא, אלפבית ועוד. 2017 הייתה ללא ספק השנה להשקעה במניות הטכנולוגיה.
  •  שוקי האג"ח סיפקו תשואות חיוביות טובות מהמצופה. ההפתעה הגדולה ביותר הייתה התחזקות האירו בכ-15%. אני לא מכיר פרשן אחד שחזה זאת. הרוב חזו שהאירו יחלש.

למרות רעשי רקע פוליטיים רבים, לרבות התחזקות הקונפליקט עם צפון קוראיה, ברקזיט ואי היציבות המתמשכת במזרח התיכון, לא הייתה להם השפעה משמעותית על השווקים.

תחזית ל-2018

אנו מתקשים להאמין ש-2018 תצליח לשחזר את התוצאות המצוינות של 2017. אנו צופים תשואות חיוביות במניות לאור הצמיחה הגלובלית. עם זאת, אנו לא צופים כי התשואות תהיינה טובות כמו ב-2017. כמו כן, אנו צופים כי הריבית לטווח הקצר תעלה. בנוסף, רפורמת המס בארה"ב, כפי שתוארה לעיל, תדחוף מעלה את תשואות מניות ארה"ב. אנו חיוביים על מניות אירופאיות ומניות שווקים מתעוררים מתוך הבנת הסיכונים הגלומים בהן.

למרות החשש לאירוע לא צפוי ומסוכן, אינפלציה לא צפויה מדאיגה אותנו הרבה יותר. מצב כזה עשוי ליצור מהפך בתיאבון הסיכון של המשקיעים. גם מחיר חבית נפט מעל ל-80$ הוא סיבה לדאגה, לדעתנו.

המט"ח נותר סימן השאלה הגדול של 2018 ולמרות שאנו שמחים להגדיל את החשיפה לדולר האמריקאי בתיקים השקליים, אנו מגבילים את החשיפה למטבע שונה ממטבע הבסיס בתיקים הגלובליים. מצד אחד, יש הצופים את התחזקות הדולר על רקע העליות קצרות הטווח בצמיחה וקיצוצי המס לצד המחירים הגבוהים בטווח הקצר. מנגד, התחזית לדולר בטווח הארוך חלשה יותר לאור החוב הגבוה וגובה יעד האינפלציה של הפד. אני, באופן אישי, מאמין שהדולר יתחזק מעט ב-2018. 

שוק ההון בישראל / שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי – שוק מקומי 

שנת 2017 הייתה שנה מאד מוצלחת מבחינה מאקרו כלכלית. ההתרחבות בפעילות הכלכלית נמשכה בקצב נאה, שיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי, חלה ירידה חדה ביחס חוב/תוצר על רקע גרעון נמוך הרבה מהמתוכנן, האינפלציה הייתה מאד ממותנת וריבית בנק ישראל נותרה על רמה כמעט אפסית.

  • בשנת 2017 הצמיחה צפויה להסתכם בשיעור של 3.2%, כאשר מנועי הצמיחה העיקריים היו הצריכה הפרטית וייצוא שירותים.
  • באוקטובר ירד שיעור האבטלה ל-3.7% בגילאים 25-64, הנחשב לרמת תעסוקה מלאה. בנוסף, שוק העבודה מאופיין על ידי מספר גבוה של משרות פנויות יחסית למחפשי עבודה, מה שלוחץ את השכר כלפי מעלה.
  • תקציב המדינה נהנה השנה מהכנסות חד פעמיות בהיקף ענק של כ-16 מיליארד ₪ ממס רווח הון עקב מכירת חברות (בעיקר מובילאי וכתר) ומהפחתה זמנית בשיעור מס דיבידנד על "חברות ארנק". במקביל, הוצאות הממשלה עלו בקצב מהיר של כ-9%.
  • האינפלציה צפויה להסתכם בשיעור נמוך של 0.6% עקב הייסוף בשקל, הגברת התחרות מצד המסחר באינטרנט וצעדי הממשלה )הוזלת מחיר המים, חשמל, מכשירי טלפון ועוד).

שנת 2018 מסתמנת כעוד שנה חיובית לכלכלה העולמית ולמשק הישראלי. אנו צופים צמיחה של השוק המקומי בכ-2.5%.

אג"ח

  •  האג"ח השקליות הארוכות הניבו ב-2017 יותר מפי שניים ממדד ת"א 125 בישראל, לעומת מדדי המניות שהמשיכו לאכזב (ת"א 125 הוסיף 6.39% בלבד).
  •  המדד הממשלתי הכללי עלה ב-3.55%, כשהאג"ח הארוכות ביותר (0142) עלו בכ-11.5%.
  •  מדדי התל בונד סיפקו תשואה נאה אף הם. תל בונד 60 עלה ב-5.79% ותל בונד תשואות הניב יותר מ-7.26% - הגבוהה ביותר מבין המדדים הקונצרניים.
  •  כ-66 מיליארד שקלים של גויסו על ידי חברות באמצעות הנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח. למעלה מ- 10% מסכום זה גויס על ידי 14 החברות החדשות שהנפיקו לראשונה חוב בשנת 2017.

2017 תיזכר כעוד שנה שהתחילה בציפייה לעליית תשואות באג"ח והסתיימה ברווחים יפים למשקיעים, שספק אם יחזרו על עצמם ב-2018. בישראל תנאי הרקע ממשיכים להיות מצוינים, בדומה למרבית הכלכלות העיקריות בעולם, אך להבדיל מארה"ב אין צפי להעלאת ריבית בשנת 2018. יתרה מזאת, גם אם בנק ישראל יחל לרמוז על העלאת ריבית במהלך המחצית השנייה של 2018, התלילות הגבוהה של עקום התשואות הממשלתי עשויה להגן על משקיעי האג"ח.

בשוק הקונצרני חברות ימשיכו ליהנות מגישה קלה לכסף ומהצמיחה המקומית והעולמית, ולכן לא צפוי שינוי משמעותי ברמות המרווחים. הסכנה המרכזית לשוק האג"ח הינה האינפלציה שבמידה ותופיע תחייב את הבנקים המרכזיים לפעול מהר יותר לצמצם את המדיניות המרחיבה, אך גם תרחיש זה אינו נראה בטווח המיידי.

מניות

  • מדד ת"א 35 המשיך להציג ביצוע חסר ביחס לעולם, בעיקר בגלל החולשה המתמשכת בביצועי מניות הפארמה.
  • השנה הייתה זו טבע שבלטה הרבה מתחת לכולן, עם צלילה שנתית של יותר מ-51% משוויה. לצד טבע סבלו עוד כמה מניות בולטות מירידות שערים דו-ספרתיות, ובהן אופקו (כ-61%), קבוצת דלק ודלק קידוחים (כ- 20%-25%) ובזק (כ-22%). בנטרול ההשפעות של אותן מניות גדולות, התמונה של 2017 בבורסה בת"א טובה הרבה יותר. חלק ניכר מהירידות החדות שרשמו ב-2017 המניות שהוזכרו כאן קוזזו בזינוקים מרשימים שרשמו מספר מניות, ובראשן זו של רשת שופרסל, שהצטרפה למדד בעדכון המדדים האחרון והיא מסכמת את השנה עם זינוק של כ-67%. אחריה בולטות המניות הדואליות של טאוואר, סודהסטרים ומניות הראל השקעות ופרוטרום, שמסכמות שנה עם קפיצות בטווח של כ-60%-65%.
  • לעומת מדד ת"א 35, הרי שמדד ת"א 90 בלט השנה בעלייה של כ-21.2%, וזאת, לפי הבורסה, "בזכות מניות הנדל"ן, שממשיכות ליהנות מהריבית הנמוכה במשק ומניות ההייטק הדואליות, שנהנות מהעליות בבורסת נאסד"ק - ובמיוחד מניות מזור רובוטיקה שעלתה השנה בכ- 107.3%.
  • מדד SME60, שהגיע בסופה של 2016 לשיא כל הזמנים, אחרי קפיצה שנתית של 24%, מסכם את 2017 בנסיגה של כ-6.2%.

מבחינה סקטוריאלית, מרבית הסקטורים רשמו השנה עליות נאות, כאשר מניות המזון והרשתות, מניות הביטוח, הנדל"ן והבנקים בלטו לחיוב.

  • מניות חברות קמעונאיות המזון הושפעו לחיוב מהמשך תהליכי הקונסולידציה בסקטור והתמתנות התחרות. מניית שופרסל בלטה לחיוב והשיגה את התשואה הגבוהה ביותר בקרב מניות ת"א 35, אשר עלתה בכ-67%.
  • מניות הביטוח הושפעו לחיוב בעיקר מהתוצאות הטובות בשוק ההון ומהתמנות הלחצים הרגולטוריים.
  • מניית הראל בלטה לחיוב כאשר היא נמנית על חמש המניות שהשיגו את התשואות הגבוהות ביותר מתחילת השנה בקרב מניות ת"א 35 ועלתה בכ-61%.
  • מניות הבנקים הציגו ביצועים טובים כתוצאה מהמשך מהלכי ההתייעלות, הפרשות נמוכות להפסדי אשראי והתרומה של שוק ההון.
  • חברות הנדל"ן נהנו מסביבת הריבית הנמוכה והציגו גם השנה שיפור במרבית הפרמטרים התפעוליים. לעומתם בצד השלילי השנה בלט מדד הנפט והגז, שאיבד 17.8%. החולשה במניות הגז והנפט נבעה בין השאר מהעיכוב בחתימה על הסכם ייצוא משמעותי נוסף ללווייתן והחשש מהשלכות עודף היצע בשוק המקומי.
  • דלק קבוצה ודלק קידוחים נכללות בחמש המניות שרשמו את הירידות החדות ביותר מתחילת השנה בקרב מניות ת"א35 .
  • מניית בזק רשמה ירידות חדות על רקע החששות מהשלכות פרשת אלוביץ' והיוותה את הסיבה המרכזית לביצועי החסר של מדד ת"א תקשורת.

סביבת הריבית הנמוכה, האינדיקטורים הכלכליים החזקים והנזילות הגבוהה ימשיכו לתת רוח גבית לשוק המניות גם ב-2018. עם זאת, אנו צופים עלייה ברמת הסיכון הגלומה בחשיפה לשוק המניות על רקע הצפי לעליית הריבית בעתיד הלא רחוק ותוהים מתי תתרחש תפנית שלילית בשוק המניות.

הבורסה המקומית

נתוני 2017 מצביעים על שנת שיא בבורסה, ששבה להיות אפיק מרכזי ומשמעותי לגיוס הון עבור מגוון רחב של חברות, כולל סקטור ההייטק. השנה הצטרפו לבורסה 20 חברות חדשות – 17 הנפקות של חברות חדשות ו-3 חברות במסגרת הרישום הכפול – יותר מכל חמש השנים האחרונות יחד. גם בהשוואה לבורסות אחרות בעולם בולט מספר ההנפקות החדשות ביחס לשווי שוק החברות הנסחרות. בבחינת פרמטר זה נמצאת תל אביב לפני בורסות גדולות כמו לונדון, NYSE ונאסד"ק ובורסות בינוניות כמו שנחאי, סינגפור, הונג קונג ואוסטרליה.

  •  458 חברות נסחרות כיום בבורסה. לראשונה מזה כעשור, לאחר שמאז 2008 מספר החברות הנסחרות בבורסה הולך ופחות, השנה המספר גדל.
  •  1.4 מיליארד שקל היה מחזור המסחר היומי הממוצע במניות ב-2017, היקף המשקף צמיחה של 11% ביחס למחזור המסחר היומי הממוצע בשנה שעברה, שעמד על פחות מ-1.3 מיליארד שקל. בנטרול פעילות תעודות הסל, מחזור המסחר היומי הממוצע במניות עלה ב-19% ל-1.1 מיליארד שקל. את השיפור במחזורי המסחר מייחסים בבורסה לרפורמת המדדים שנכנסה לתוקף ב-9 בפברואר.

במבט קדימה, הבורסה משדרת אופטימיות על רקע מבנה הבעלות החדש, שאושר בחודש ספטמבר האחרון על ידי ביהמ"ש, ואשר בהתאם אליו תתבצע הפרדה בין הבעלות בבורסה והשליטה בה לבין החברות בה כך שאף חבר בה לא יוכל להחזיק יותר מ-5% ממנה.

מט"ח

לפני כשנה הצהירה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי תמשיך את מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח והדגישה כי לא תסכים לסגירת מפעלים והעתקת פעילות לחו"ל עקב עוצמתו המופרזת של השקל. בפועל השקל התחזק השנה כמעט באין מפריע בכ-9.3% הדולר אבל ירד בכ-2.7% מול האירו. כתוצאה מהשקל החזק מפעלים נסגרים, אחרים מעתיקים את פעילותם לחו"ל והיתר מנסים לשמור על הקיים. עם זאת, השקל החזק גורם להם להעביר קווים לחו"ל ולפיטורים, למשל למעלה מ-1,000 עובדי טבע. חשוב להדגיש כי הפיטורים בטבע אינם באשמת מטבע השקל החזק אלא בגלל כישלון ניהולי. עם זאת, כשהמנכ"ל החדש של טבע בודק מהי עלות העסקת עובד בכל מפעל, נכנס השקל למשחק היות ובשנתיים האחרונות הפכה עוצמתו המופרזת של השקל את העובד הישראלי לאחד היקרים בעולם.

בנק ישראל חדל כמעט לחלוטין מלפעול בחודשים האחרונים, תוך שהוא מסתפק בהצהרות שהריבית השקלית תישאר ברמתה הנוכחית עוד זמן רב והוא שם את מבטחו בהעלאות הריבית בארה"ב. הריבית אכן הועלתה בארה"ב אך צריך לזכור שהריבית היא מרכיב שולי ביחסי מט"ח.

הצפי לשנה הבאה הוא שהפער ימשיך להתרחב. החדשות היותר מעודדות הן כי רפורמת המיסוי של טראמפ יוצאת לדרך ותגרום להתחזקות הדולר או לכל הפחות למשיכת רווחים מישראל לארה"ב. לא לחינם מתחילים יותר ויותר גופים להעריך כי שנת 2018 תהיה שנת שינוי בכל הקשור לשקל.

נדל"ן

הממשלה ומשרד האוצר הציגו לא מעט ניסיונות לטיפול במשבר הדיור ונכון להיום ההישג העיקרי שלהם הוא הקיפאון השורר בשוק הדיור. נכון לעכשיו, הרוכשים ממתינים לראות מה יקרה למחירים ולא ממהרים לרכוש דירות ובהתחלות הבנייה נרשמה ירידה וטרם נבנתה אפילו דירה אחת בתוכניות שאישרה הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור. אנו לא צופים ירידות מחירים דרמטיות בשנה הקרובה כי היצע הדירות אינו מדביק עדיין את הביקושים. בערים שבהן תכנית מחיר למשתכן פעילה במיוחד, הזוגות הצעירים נמצאים בהמתנה, דבר היוצר האטה ואף קיפאון זמני במכירות דירות אך טרם הביא לירידות, שספק אם יגיעו ב 2018.


[1]   מונח שטבע ויטלי כצנלסון במאמר שכתב על הנושא

הורד

השאירו תגובה

אתה מגיב כאורח.